שותפות אחים – האם אפשר לנבא את הצלחתה?

מאת: דר' אורניה ינאי

האם אפשר לנבא טיב שותפות בין אחים ואחיות? אנו סבורות שכן!

שותפות אחים היא שותפות של נסיבות גורל. נולדנו לאותה משפחה במין, בסדר הולדת ובמרווח שנים מסויימים: בכור וצעיר, אח שני ורביעית, חמישה אחים, שתי אחיות, תאומים.

השותפות הגורלית (הכפויה, אם תרצו), גדלה ומתפתחת בתוך המשפחה. יש אחים/אחיות קרובים יותר ויש רחוקים יותר.

יש כאלה שביניהם נבנים תהומות של כאב המתבטאים בכעס עד כלות, בשנאה תמידית וריב אחד מתמשך.

בדרך כלל התורם העיקרי לקונפליקט הוא היחס הבלתי שוה של ההורים (שניהם, או אחד מהם), אל הילדים. הרצח הראשון בתנ"ך לא קרה בגלל סכסוך בין האחים, אלא על רקע של  העדפת ה"אב" הגדול, הוא אלוהים.  "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה.  ויחר לקין מאד ויפלו פניו". (בראשית ד' ג-ה).  התחרות על אהבת ההורה הופכת לקנאה ויריבות בין האחים, שסופה הטראגי ידוע לכל.

יש גם מקרים שבהם הכאב טמון בהבדלי כישרונות, במחלה, או במום, שמיקדו תשומת לב הורית יקרה אצל ילד אחד, על חשבון אחיו.

יש גם מקרים הפוכים, שבהם נוצר קשר מיוחד של אהבה ואמון ("אח נשמה") בין אחים/ות. מהקשרים היותר אופייניים: קשר בין בכור לצעיר, בין  בכורה לאחות שנולדה אחריה, בין תאומים, בין אחים שההתעניינות ואולי גם הכישורים שלהם דומים או משלימים משחר ילדותם (מחשבים, מוזיקה, מסחר וכו').  גם הורות פגועה כמו מות הורה, מחלת הורה או שינוי דרסטי במצב כלכלי, יכולים לייצר אחוות אחים ללא תנאי.  האחים מרגישים שפיצול כוחות ביניהם הוא בגדר מותרות בלתי אפשריים, ויוצרים ברית אחים לכל חייהם.  כאשר יש עדות לקשרים כאלה, אפשר לנבא באחוזי הסתברות גבוהים, ששותפות האחים תצליח ותשרוד.  לעומת זאת, כשיש לקשרי האחים היסטוריה קשה, ניתן לצפות לשותפות של כאב וכעס.

מאוד חשוב גם לבדוק את הד.נ.א המשפחתי בהקשר ליחסי האחים. יש משפחות שבהן יש להורים, לרוב לאם, חלום שבמשפחה שהקימה, האחים/ות לא יריבו.  היא מעודדת אותם, לכן, לבנות שותפות. אבל, כשהחלום הזה נרקם על רקע של יחסי אחים/ות קשים ומלאי סכסוכים במשפחת המקור שלה, חשוב לעצור ולבדוק.  כדאי לחקור ולהבין עד כמה יכלה האם לתקן את הטבוע בה ממשפחת המקור שלה, ולגדל את ילדיה במצב שונה מזה שבו היא גדלה,  כלומר, לאפשר להם  יחסים משוחררים מסכסוכי אחים/יות הטבועים בה. ברוב המקרים נדרשת אם כזו למאמץ רב כדי לגדל את ילדיה מתוך מודל אוטנטי וחיובי של יחסי אחים/ות.

חשוב לציין, שגם כאשר ההיסטוריה המשפחתית אינה מנבאת טוב לשותפות אחים, עדיין "הכל צפוי והרשות נתונה" (פרקי אבות, ג', ט"ו).  שיחזור העבר הוא הצפוי, אבל עדיין הרשות נתונה לשינוי ולשיפור, אם ישנה מוטיבציה להשקיע בשינוי ובלמידה.  כדאי לזכור שבין במקרה של קשר חזק וטוב, ובין במצב של קשר עמוס כאב וכעס, אחים ואחיות העובדים יחד מוצאים את עצמם במצבי קונפליקט, וזקוקים לכלי התמודדות.  את אלו ניתן ללמוד.

כהורים, רובנו לא די ערים לכך שריבי ילדינו קשורים קשר חזק  לנוכחותנו. הם מתפתחים על רקע המידה והדרך שבה אנו מחלקים את נקטר "אהבת ההורים" שלנו.

לסיכום, בדיקת ד.נ.א המשפחתי (של האב והאם) לגבי יחסי אחווה (אחים/ות) במשפחות המקור שלהן ויחסי אחים/ות בדור המיועד לשותפות – יכולים לנבא את האיכות הצפויה של שותפות האחים/יות העתידית.  בשלב הבא, ניתן לשפר את ההסתברות להצלחה, ע"י הבנה

הבנת המאפיינים של יחסי האחווה, ורכישת כלים של תקשורת ופתרון קונפליקטים, שיסייעו להם לעמוד בהצלחה באתגרי השותפות.

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest