למה שותפים רבים אחרי 30 שנות שותפות מוצלחת, ומה אפשר לעשות עם זה?

מאת: דר' אורניה ינאי

מה קורה לשותפויות מוצלחות כשהדור השני נכנס לעסק, ואיך מתמודדים עם זה?

שני שותפים – יהיו אלה אחים או חברים שהחליטו בגיל צעיר לבנות עסק משותף, הם אנשים שבנו ביניהם מערכת יחסים ייחודית ואינטימית: "יש לנו סודות משותפים שאותם לא נגלה אפילו לבנות הזוג שלנו". הם מכירים היטב זה את יכולותיו של זה, כמו גם את חולשותיו.  הם משלימים אחד את השני, חולקים הישגים ואתגרים, מלווים זה את זה בבחירת בת הזוג ובהולדת הילדים, שמחים במעבר לבית חדש, תומכים בשעת מחלה ופטירה של ההורים המבוגרים וכואבים יחד את "צער גידול הבנים".

תנופת העשייה ממלאת אותם.  העתיד נראה במעורפל כהמשך של ההווה, בבחינת

 "…and they lived happily ever after"

ואז, באופן טבעי וללא דיבורים מיותרים, מגיע הבן הבכור לעבוד בעסק, מיד אחרי השרות הצבאי. אחריו מגיעה גם הבת של השותף…. ואולי גם החתן.  כעת, גם שותפים ללא קרבת דם, הופכים ל"עסק משפחתי". ומעבר לכך, כמאמר הפתגם: Two is a company – three is a crowd. שניים הם חברות – שלושה הם חבורה….. ושלום הבית של החבורה מתחיל להתערער.

מה בעצם קורה?  האם החברות נגמרה?  האם השותפות כבר לא עובדת?  לא בהכרח! אבל נכנס גורם קרוב חדש שמשנה את שיווי המשקל והנאמנויות, ודורש הערכות  מחודשת של השותפות.

  1. נוצרת תחרות על אהבה ועל נאמנות.  הבן בודק שוב ושוב  "במי אבא בוחר: באחיו/שותפו או בבנו"? מי הכי קרוב  לאבא?  מי הכי אהוב? את מי אבא מעדיף?  השאלה מנקרת ללא הפסק, וכל ביטוי קל ערך הופך להיות לעוד עדות מרשיעה!

גם האב מוצא את עצמו באותו מילכוד:  למי נתונה נאמנותי – לשותפי הותיק או לבני? האם אני יכול לסבול לשמוע ביקורת משותפי על בני? ובינתיים, כל משפט שלילי של הבן על השותף, דוקר הישר בבטן הרכה ומכרסם באינטימיות הישנה  והמוכרת.

  1. היחסים בתוך כל בית אב מקבלים מימד חדש של מורכבות, כאשר הבן נעשה גם עובד בעסק, ואבא הופך להיות "בוס", בנוסף ובו-זמנית להיותו אב אוהב ואהוב.  מתי צריך להגיע לעבודה?  איך מדברים עם אבא הבוס? למי יהיה הבן כפוף – לאבא או לשותפו? מי ואיך קובע את המשכורת של הבן? מה קורה כאשר השותף של אבא נותן הנחייה שאינה לרוחו של הבן?  על שאלות אלו ועוד רבות אחרות צריך לדבר, לעשות מו"מ, ולבסוף לקבוע כללים ברורים.  בלעדיהם, התיסכול והביקורת יעצימו ויעכירו את היחסים בין השותפים.
  2. כשהבן נכנס לעבוד בעסק, המשאלות והפנטזיות לגבי כשרונותיו נפגשים עם המציאות:  הוא צעיר וחסר ניסיון בתחומים שבהם אבא הוא אשף! הוא טועה ומתבלבל, כמו כל עובד חדש וצעיר.  אבל למול עיני השותף, כל טעות "רועמת", והכחשה או התעלמות כמפלט, אינן באות בחשבון.  אבא פוגש כעת את החרדה והדאגה לבנו, יחד עם האכזבה ממנו, האשמה-בושה כלפי השותף, והפנטזיה שהתנפצה.  רק הסבלנות והסובלנות לשגיאות של מתחילים, נעלמות להן אי-שם.
  3. "הבן שלי והבן שלך" נעשים עמיתים לעבודה ושותפים לעתיד, מבלי שבחרו בכך.  איך בונים שותפות ביניהם, והאם זה בכלל אפשרי?  התשובה לכך תלויה גם בהיסטוריה של הקשר בין המשפחות. לאבות מצידם, קשה מאד להיכנס לנעליים של הבנים ולהבין את ההרגשה של שותפות כפויה.

ובכן, מה אפשר לעשות? קודם כל להבין, לצפות את העתיד, ולתכנן מראש.

לפני שהילד הראשון נכנס לעסק, מומלץ לשותפים לברר ביניהם את האפשרויות העומדות בפניהם, ולשוחח על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, יש שותפים המחליטים שלא להכניס דור המשך, ובשלב המתאים להעמיד את העסק למכירה. יש המסכימים על מנגנון של BMBY (Buy Me Buy You), אותו הם יפעילו בבוא העת.  אחרים בוחרים להגן על השותפות שלהם מפני "פלישת" דור ההמשך, אבל מקימים מעין "קרן" שממנה יוכל דור ההמשך לבנות עסקים חדשים, בתמיכה ובייעוץ של ההורים (באותו תחום או בתחומים אחרים).  ויש הבוחרים להכניס את הדור השני לחברה, ולעבוד על מערכות השיתופיות והיחסים החדשים המתחייבים מכך. עבודה זו כוללת:

ü    בניית "חוזה" בין כל אב לבנו או בתו, הנובע מבירור הנאמנויות, מקביעת הכללים, ומהבנת האפשרות של יחסים קרובים (אך שונים), עם הבן ועם השותף, בו זמנית.  עבודתנו עם שותפים לימדה אותנו שההערכות המחודשת של מערכות השיתוף מתחילה דוקא בדיאלוג בין הורה לבנו/בתו.

ü    נדרש גם חוזה מחודש בין השותפים/אחים הוותיקים, כי הרי כניסת דור שני משנה את החוזה הראשוני שלהם ונדרש חידוש החוזה. החוזה המחודש צריך להתייחס גם למסלול ההכשרה של הדור השני בעסק, להחלטות לגבי הצלחתם, קידומם ותיגמולם.

ü    יצירת קשרים, דיאלוג ומו"מ בתוך דור ההמשך, אשר יאפשר להם לעבור בשלב מסוים מ"שותפים כפויים" לשותפים שבחרו זה בזה.  זהו תהליך והוא אינו מתרחש ביום אחד.  הוא מצריך השקעה וסבלנות, וגם רשות מצד ההורים, לבחור אחרת.

ü    בניית נתיבי יציאה.  נחוצה אמנה משפחתית, המסדירה את נתיב היציאה של מי שבוחר שלא להיכנס לעסק המשפחתי, והגדרה הוגנת של זכויותיו, באופן שהצטרפות לשותפות המשפחתית לא תהפוך ל"מאסר עולם".

שותפים שמחייבים את עצמם לתהליך זה, כמו גם זוגות נשואים שלוקחים על עצמם הערכות מחודשת של "חוזה הזוגיות" שלהם, גדלים ומתעשרים מכך! הם ממירים את ה"או" "או" של נאמנות לשותף או לבן, ב"גם" ו"גם", של קשת של רגשות וממשקים, עם השותף ועם הילדים שלי ושלו.  היכולת לחיות בשלום בתוך מורכבות, מעשירה לא רק את היחסים בשותפות, אלא גם את הקשרים עם הלקוחות, העובדים והשותפים האסטרטגיים.  מציאת פתרון בונה להמשכיות, מאפשרת למשפחות השותפים להתאים את היחסים ביניהם לשלב בו הם נמצאים בחייהם, ומעשירה בכסף את העסק ואת בעליו.

 

כל הזכויות שמורות לע.מ.י. – הבית של העסקים המשפחתיים

שתף

תפריט נגישות