מאת: ג'ניפר פנדרגאסט
לפני זמן לא רב קיבל מייקל פאואל שיחת טלפון, אשר גרמה לו להרגיש תחושת גאוה, עם קמצוץ של עצב מהול בתוכה. מהעבר השני שלהקו אמר לו הקול:" רצינו להזמין אותך לבוא ולהרצות בפני אסיפת המשפחה שלנו – אמילי אינה פנויה באותו תאריך".
חשבתי לעצמי: "הנה העתיד, מתומצת במשפט אחד", אומר מייקל. המחשבה על עתיד זה גורמת למייקל הנאה. המייסד והנשיא של חברת הספרים פאואל, בן ה-66, נמצא בעיצומו של תהליך הכנתה של אמילי, ביתו היחידה, לקבלת ההובלה על החברה שאותה יסד – החברה העצמאית הגדולה בעולם לספרים יד שנייה.
הנהלת "ספרי פאואל" ממוקמת בפורטלנד שבמדינת אורגון בארה"ב, ותופסת גוש בנינים שלם במרכז העיר. החברה היא "סמל תרבותי מוכר וחביב בצפון-מערב ארה"ב. אוהבי ספרים קיימו שם את טקס החתונה שלהם ואחדים ביקשו אפילו לשמר את אפרם בין מדפי הספרים.
מייקל התחיל את הקריירה שלו בעולם הספרים המשומשים ב- 1970, עם סיום לימודיו באוניברסיטת שיקגו. אביו, וולטר, הצטרף אליו כדי לעזור לו בקיץ הראשון לפתיחת העסק. כצבעי בפנסיה, גילה וולטר שהוא נהנה כל כך מהעבודה, עד שהחליט לפתוח חנות ספרים משומשים משל עצמו, באותה עיר.
בשנת 1979 חברו הבן והאב, במטרה לנסות ליישם את הרעיון החדשני של וולטר, למכור ספרים חדשים ומשומשים באותה חנות. מייקל התנגד בהתחלה, אבל מהר מאד נוכח לדעת שלאביו היה רעיון מוצלח ביותר. כיום, יש ל"ספרי פאואל" 8 חנויות באיזור פורטלנד, בנוסף למכירות דרך האינטרנט, לכל רחבי העולם, באמצעות האתר שלהם: wwwpowells.com.
מייקל קיווה שבתו תנהל את העסק, ביום מן הימים, אבל מעולם לא דחף אותה לכך. אמילי (28), סיימה את לימודיה בתכנון אורבאני ועיצוב, ב-2000. היא חזרה לעבוד בספרי פאואל, מתוך מחשבה להפוך את העסק המשפחתי לקריירה שלה. היא עברה בין המחלקות השונות של העסק, 3 חודשים בכל מחלקה, במטרה לצבור ניסיון בכל תחומי העסק. התכנית נחלה כשלון! "הרגשתי כאילו אני מכניסה את עצמי לתוך מנהרה, בלי אפשרות לצאת ממנה" נזכרת אמילי, שהיתה אז בת 21.
צמאה לשינוי אוירה וניסיון מחוץ לעסק המשפחתי, עברה אמילי לסן פרנסיסקו, שם עבדה בקישוט עוגות חתונה, מכירת לבני נשים ותיווך נדל"ן. אחרי שלוש שנים הרגישה שהיא מוכנה לנסות שוב את העסק המשפחתי. אביה היה מאושר! הפעם, הוא היה גם מוכן. החוויה המתסכלת של אמילי עם סיום לימדיה, גרמה למייקל לפנות לעצה במרכז לעסקים משפחתיים שליד אוניברסיטת אוראגון. כאן התחילו פגישות התייעצות קבועות עם מארק גרין, מה- Family Business Consulting Group, שמטרתן לברר את סוגיות המעבר הבינדורי.
גרין עמד על כך שאמילי תבחר לעצמה תפקיד בחברה, ותישאר בו לפחות למשך שנתיים, עד שתצטיין בו. היא מצידה בחרה בשיווק ובפיתוח עסקי המכירות באינטרנט. כ- 30% ממכירות החברה באות ממכירות באינטרנט. אמילי התחילה בתפקידה ב- 2004, תוך שהיא מתמקדת בפיתוח עסקים ובבניית מדדים למעקב אחר התנועות באתר החברה. "עצתו של גרין הוכיחה את עצמה", אומר מייקל. אמילי הצליחה ליצור כלפיה יחס של כבוד מצד העובדים ופיתחה לעצמה מומחיות, במהלך התקופה הארוכה יחסית באותה מחלקה.
במאי 2006 אמילי התמנתה כמנהלת חטיבת הספרים המשומשים, תפקיד שאותו היא מתכוונת למלא בשנתיים-שלוש הבאות. התפקיד נוצר ע"י הנהלת החברה, והוא משקף את המעמד המוביל שיש לחברה בשוק העולמי בתחום זה, ואת חשיבות התחום לחברה עצמה (כ-40% מהמכירות). תפקידיה של אמילי כוללים נושאים של קניינות, שיווק ותימחור של ספרים יד שניה, ניתוח מגמות והיערכות לשינויים בשוק הספרים, לאור התקדמות העולם הדיגיטאלי. עליה להבטיח שחברת פאואל תוכל להתחרות בהצלחה במתחרה הענקית אמאזון.קום, וכן ברשותות כגון ברנס & נובלס.
למרות תפקידיה המחייבים, אמילי מקוה להתחיל בלימודי MBA בשנה הקרובה, ולהשלים את התואר לפני שהמטלות בחברה ישתלטו על כל זמנה. בכך, תהפוך אמילי למנהלת הראשונה בחברה, בעלת תואר MBA.
עד כה, לא נקבע תאריך שבו תקבל אמילי את מושכות העסק, למרות שאביה מדבר על תקופת מעבר של 4-6 שנים: "אמרתי לה שכשהיא מוכנה, גם אני אהיה מוכן", אומר מייקל. בינתיים, מכין מייקל, בעזרתו של גרין, לוח זמנים ורשימת מטלות להעברה חלקה של השרביט. מייקל יישם מערכת תמריצים, במטרה לעודד את שני המנהלים הותיקים הבכירים להעביר את תקופת המעבר בהצלחה. בנוסף, הוא מקיים התייעצויות עם יועצי מס ומשפטנים, לצורך העברת מניות החברה ונכסי הנדל"ן שלה.
לדעת מייקל, רוב העצות שהוא מקבל מגרין, טובות ונכונות. אבל הוא עדיין לא "קנה" את הרעיון של הקמת מועצת מנהלים או ועדה מייעצת לחברה. "השאלה היא, איזה ערך יוכל דירקטור חיצוני להביא לנו?", שואל מייקל. "יש לי יועצים רבים – הרי יש לי 500 עובדים – כך שאין לי מחסור בעצות". גרין דוחף גם להגדרה ברורה יותר של תפקידים ניהוליים ומבנה ארגוני. "אני רואה את הערך שבכך, אבל בו בזמן, אני רואה גם טעם בדרך שבה הדברים נעשים אצלנו היום", אומר מייקל בהרהור.
בדבר אחד משוכנע מייקל: הוא לא יחזור על הטעות הגדולה של אביב, אשר מכר למייקל את החברה ב- 1982, בלי להיוועץ באמו של מייקל. היא הגיבה קשה על השארתה מחוץ לתמונה. מייקל וגרין מתעקשים שאליס, אמה של אמילי ואשתו של מייקל, תתחיל ללמוד על החברה. כפסיכותרפיסטית, היא מעולם לא היתה מעורבת בעסק. אך אליס התחילה להשתתף בישיבות האסטרטגיה של הנהלת החברה. בעלה ובתה מציינים שהיא, מצידה, מלמדת אותם איך לתקשר באופן פתוח וברור: "קופסה של ממחטות נייר מוצבת על כל שולחן, מפני שכל עסק הוא מורכב גם מבחינה רגשית", אומרת אמילי.
מייקל עצמו עדיין לא החליט מה הוא יעשה, לאחר שיעביר את המנכלו"ת לאמילי. הוא אומר בחיוך שבודאי יהיה מרוצה מעבודה של תימחור הספרים במחסן. הוא אינו רוצה לחשוב על מה היה עושה אילו בחרה אמילי בקריירה אחרת. מחשבות על סגירת העסק, או מכירתו לעובדים עברו בראשו, אבל הוא מאושר מכך שלא היה צריך לשקול אותן ברצינות.
האב ובתו מסכימים שהובלת שינויים היא אחריותה של אמילי. "היא צריכה לקחת את החברה לכיוונן חדש, והיא מסוגלת לעשות זאת", אומר מייקל. "אני לא". אמילי מקבלת את האתגר: "הוא לא מעביר לי עסק בכדי שאעטוף אותו בתכריכי זהב. עלי להיות יצירתית, לראותמה ניתן לעשות וללכת ברוח הזמן".
למרות שמייקל מרגיש בטוח שהגיע הזמן למנהיגות חדשה בחברת ספרי פאואל, הוא מוסיף אזהרה אבהית: "אמרתי לה שבעוד 10 שנים, אם זו תהיה עדיין אותה חברה שמסרתי לידייך, אני חוזר ולוקח אותה ממך".
