איך להבטיח העברה מוצלחת מדור לדור?

מאת: דר' מרק גרין. שותף בחברת הייעוץ FBCGI

תקשורת טובה ותכנון מראש, הם המפתחות להעברה מוצלחת של העסק המשפחתי, מדור לדור. מרק גרין מחברת הייעוץ FBCG, מסביר כיצד.

 

מועצת מנהלים ומועצת משפחה

העברת הבעלות על עסק משפחתי, מדור אחד לשני, עלולה להיתקל בבעיות שונות ומשונות – חלקן צפויות ומוכרות.  אחרות פחות.  למרות שאפשר למנות אינסוף נקודות קושי במסע הזה, כולן מתקבצות בסופו של עניין לשני סוגים עיקריים של ליקויים בתהליך ההעברה:  תקשורת והעדר תכנון.

תקשורת לקויה
תקשורת לקויה היא קרוב לודאי האשם העיקרי ברוב בעיות ההעברה הבינדורית.  לתקשורת לקויה צורות שונות, אבל מכיון שתהליך ההעברה מצריך דיבור על רבים מהנושאים הקשים לשיחה (כמו למשל מוות וכסף), יחד עם התמודדות עם נושאים טעונים כמו כוח, שליטה והקשה מעל – צורך בשינוי.  אם תוסיפו לכך קרובי משפחה רגשניים ומגוון של דינמיקות משפחתיות ההולכות עם המשפחה משנים עברו, העירוב של כל אלו פשוט מזמין קצרים בתקשורת.

תהליך ההעברה מתבצע ביתר הצלחה כאשר המשפחה מניחה את הנושאים הקשים "על השולחן" ודנה בהם באופן ישיר ובתקשורת פתוחה וכנה.  כמו כן, כאשר הדור המבוגר, בעל השליטה משתף את דור ההמשך בדיון פתוח על עתיד העסק והמשפחה, המסלול נעשה חלק יותר.

על מנת לשפר את התקשורת, נחוצה למשפחה מערכת המספקת לה פורום מוגדר וממוסד לתקשורת פתוחה בנושאים רגישים וכאובים.  אחת הדרכים הטובות לכך היא לפתח מערכות ניהול ובקרה (Governance) העונות על צרכי העסק המשפחתי.  עבור האינטרסים של העסק, המשפחה זקוקה למועצת מנהלים או לוועדה מייעצת, המטפלת בנושאים העסקיים.  גם המשפחה עצמה זקוקה למערכת ניהולית שתכוון אותה, כגון מועצת משפחה או כנס משפחה, אשר יהוו פורום להעלאת נושאים הקשורים למשפחה.  כל משפחה רשאית להחליט עד כמה צריכה מועצת המשפחה שלה להיות מובנית ופורמאלית.  אך אין ספק שמערכת הניהול המשפחתית צריכה להיות הכתובת דרכה אפשר לדון גם בעניינים מעוררי מחלוקת, באופן פתוח ובונה.  כמובן, עצם קיומה איננו מהווה תעודת ביטוח להצלחה, אך הקמתה עשויה בודאי לשפר את התקשורת ולהגדיל את סיכויי המשפחה והעסק, לצעוד יחד אל עבר העתיד.

תיכנון

אפילו התקשורת הברורה ביותר אינה יכולה לפצות על היעדר תיכנון בתהליך ההמשכיות הבין-דורית.  "המשכיות" (Succession), מוגדרת במילון כ"רצף של אנשים או של דברים בסדר, האחד אחרי השני". המשכיות יכולה "לקרות", או להיות מתוכננת.  כך או כך, היא תגיע בין אם תרצה בכך ובין אם לאו.  אז למה לא לקחת עליה אחריות?  מדוע לא לנהל אותה?  באופן אירוני, דווקא אלו שהינם  בעלי הצורך החזק ביותר בשליטה (לרוב המייסדים), יהיו חייבים לוותר על שליטה, כדי להבטיח את עתיד העסק שהם יסדו.  כשלון של המוביל בפרק האחרון של ההנהגה, (בשלב העברת המקל), עלול להפוך למורשת שהוא משאיר לעסק ולמשפחה, לאורך ימים.  לעיתים קרובות, מייסדים צמאי שליטה רואים בתהליך ההעברה איום על כוחם, במקום לראות בו את האישוש להשפעתם ארוכת הטווח ואת ביסוסה.

תיכנון טוב של תהליך ההעברה הבין-דורית, מחייב להעלות  על השולחן את כל הנושאים ה"אפלים" עליהם איננו אוהבים לדבר – כסף, כוח, שליטה, שינוי ומיסים – כדי להגדיל את סיכויי העסק להמשיך הרחק העתיד.  המשמעות היא השקעת זמן, כסף ואנרגיה בתחילת התהליך, כדי לחסוך הרבה יותר זמן, כסף ואנרגיה  בשלבים מאוחרים יותר, כאשר הם מלווים בסיכון גדול יותר ובמחיר רגשי כבד, הן בעסק והן במשפחה.

חשוב לזכור שתכנית איננה תכנית אם איננה כתובה! לעיתים קרובות מידי משפחות מסתפקות בתיכנון שנמצא בראשו של המוביל, ונמנעות מלהעלות אותה על הנייר.  אם אותו אדם מסתלק מאתנו, גם התכנית נעלמת אתו.

מתי כדאי לי להתחיל?

אתמול!!!
תהליך ההעברה צריך להיות על "מסך הרדאר" של כל חברה, כבר מהיום הראשון.  עתיד הארגון תלוי בכך וללא מחשבה מעמיקה על הנכס החשוב ביותר של הארגון – המשאב האנושי – כל העסק נמצא בסכנה.  דווקא משום שהעתיד הוא מטבעו לא ודאי ובלתי ניתן לניבוי, יש לנקוט זהירות ולתכנן תרחישים של "מה יהיה אם?…." אם נחשוב עליהם מראש, נוכל אולי למנוע מהם מלהפוך ל"מה עכשיו?…"

 

המאמר מתורגם ומפורסם ברשות העורך של ה-Family Business Advisor. © , מתוך גליון נובמבר 2006, בהוצאת Family Enterprise Publishers, www.efamilybusiness.com. כל הזכויות שמורות.

שתף

תפריט נגישות